מאז ומתמיד ידו שהעבודה של אדם היא זו שמוסיפה לו את הכבוד הגדול ביותר. לא תמיד מדובר בעבודה כפי שאנחנו מכירים אותה כיום, עם שכר ותנאים, אך תמיד היא תצביע על מעמדו של האדם. ולכן, כאשר אדם מפוטר, פעמים רבות הוא ירגיש כאילו עולמו חרב עליו. בחלק מהמקרים, די בצדק, חייבים לומר - אבל להכל יש פיתרון.
כבר בשחר ההיסטוריה, האנשים החשובים ביותר היו אלו שעשו. מנהיגים נבחרו על פי היכולת שלהם לדבר ולשכנע, משני תרבויות עשו זאת משום שניסו והעיזו ואנשים שעד היום זכורים לנו היטב כאלו שעיצבו את חיינו, היו כאלו משום שהיה להם מעין 'תפקיד' בחיים, ייעוד שאותו מילאו בהצלחה.
העבודה של היום, היא אותו תפקיד של אז. אדם אשר מחזיק במשרה רמה נחשב בעינינו לאיש 'תותח', כזה שאפשר לסמוך עליו ולהחזיק ממנו. מי שאינו מחזיק בעבודה, נחשב לעובד לא יציב שמחזיק זמן קצר במקום אחד או חלילה כזה אשר לא עובד במשך שנים, נדחק אט אט אל המקום הנמוך ביותר בסולם החברתי.
וזה קורה לא רק מבחינה כלכלית: אמנם אדם שלא עובד לא יוכל לרכוש דברים ולצבור לעצמו ממון, אך בתיאוריה הוא יכול תמיד להסתמך על הבית בו גדל, על הורים תומכים, על המשפחה הקרובה ועוד. אבל, אותו אדם יתויג לאורך כל התקופה הזו כמישהו נחות יותר. אם התקופה שבה יהיה חסר עבודה תתארך מעבר למצופה ממנו, הוא אף יזכה לתדמית של פרזיט, טפיל, אדם אשר נתלה ומסתמך על אחרים במקום לדאוג לעצמו. כל אלו לא מגיעים סתם ויש בהם הרבה מאוד צדק, אך הם מסמלים יותר מכל את מה שמרגיש אדם אשר איבד את עבודתו.
במקרה הזה, לפעמים המשפט המדובר והמוכ?ר מקבל משנה תוקף. אנחנו אוהבים להתלונן לא מעט על העבודה הלא מספקת שלנו, על הקשיים הבלתי אפשריים או על הבקשות הבלתי הגיוניות של הבוס. 'אם רק אוכל לקום וללכת', אנחנו אומרים. אבל כשזה באמת קורה, אנחנו לא תמיד יודעים מה לעשות עם זה.
פיטורין לא צפויים הם הלם גדול. לא רק בשל ההפתעה מהמהלך, אלא גם בשל הפגיעה בתדמית ואפילו באגו. הרי אף אחד לא רוצה לשמוע שהוא פשוט לא מוצלח מספיק. שהוא לא מתאים לחברה או שהעבודה שהוא מבצע נעשית ברמה ירודה.
ואז, אנחנו מבינים את המשמעות של מה שהיה לנו. בעולם החומרי של היום, זה שבו ההצלחה נמדדת בכסף, משום שכך רוב האנשים חושבים שזה צריך לעבוד, אדם בלי הכנסה קבועה הוא אדם בלי עתיד, וגם בלי הווה. פיטורין הם דבר שבאמת לא פשוט להתמודד איתו. אבל כמו שאמרנו, לכל דבר יש פיתרון.
ידעתם שבמקומות שונים בעולם, כולל בארה"ב הגדולה, פיצויי פיטורין הם לא דבר שנחשב בגדר חובה - גם אם באמת פוטרת, יום בהיר אחד? בישראל דווקא מדובר בחוק אשר מחייב את כל המעסיקים, והם אף מעבירים מידי חודש כספים לקרן מיוחדת שמיועדת בדיוק לרגע הזה. וזה משהו שאתם צריכים לנצל.
פיצויי פיטורין הם התרופה שלך ל'מחלה' שנקראת: אי העסקה. הם יכולים להספיק בשקט גם לתקופה של חצי שנה ויותר, עבור מי שעבד תקופה ארוכה במקום ממנו פוטר - וזה ללא ספק מספיק זמן כדי למצוא מקום עבודה חדש. אז פיטורין הם לא סוף העולם, צריך פשוט לדעת איך להתמודד איתם.