אחד מעמודי התווך של עולם העבודה הוא חוק שעות עבודה ומנוחה - החוק אשר מגדיר כמה יימשך יום עבודה, כמה נמשך שבוע עבודה, מהו משך ההפסקות המותרות לכל עובד, כיצד יכול העובד ליהנות מהחופשות לאורך העונה וכדומה.
זהו חוק אשר מגדיר בצורה הטובה ביותר את האסור והמותר של עולם העבודה. על פי חוק זה חייב לפעול כל מעסיק ובעטיו, יכול כל עובד לתבוע את הפרת זכויותיו. לחוק הזו משמעות רבה ויש לו תפקיד סוציאלי חושב ששומר על מעמד העובד.
לכאורה, אין שום סיבה להגדיר חוקים כאלו. הרי מדוע שמעביד יעסיק את עובדיו ללא הפסקה ובניגוד לרצונם? יש כאן אינטרס משותף - העובד רוצה לעבוד כדי להרוויח כסף, ואילו המעביד רוצה להעסיק ולשלם היטב לעובדיו, כדי שיבצעו את העבודה בצורה טובה.
אבל, בפועל זה לא כך: לאורך ההיסטוריה התרחשו לא מעט מקרים של ניצול עובדים, תשלום שכר נמוך ופשוט הע?ב?דה שלהם שעות על גבי שעות, מבלי לשלם להם כראוי ומבלי לשמור על הזכויות שלהם.
למעשה, מצב כזה הוא עבדות לכל דבר ועניין. זהו מצב בו נפגעת זכותו של העובד לחיות בכבוד ולפרנס את עצמו מבלי 'למכור את נשמתו'. לפני עשורים רבים ומאות שנים, בתחילת המהפכה התעשייתית, בעלי המפעלים היו מנצלים את העובד לצרכיהם בלבד, מבלי להעניק לו תמורה. היום, בזכות חוקים כמו החוק לשעות עבודה ומנוחה, זה לא קורה כמעט.
ובכן, יום עבודה רגיל אמור להימשך שמונה שעות בלבד. כמובן שעניין זה לא כולל שוטרים, אנשי צבא וכדומה, אשר העסקתם אינה דומה להעסקת עובד רגיל, משום שמדובר בעבודה בחירום. עם זאת, גם שוטרים או אנשי קבע שעובדים בעבודה שאינה שוטפת מבחינה ביטחונית, זכאים לאותם תנאים.
כמובן שניתן להעסיק אדם שעות נוספות, אך זאת בהתאם לתשלום מתאים עבור השעות הנוספות (בין 125% ל-150% משכר הבסיס שלו) ורק כאשר מדובר בעבודה במשמרות, או במקרים מיוחדים השמורים למקומות עבודה ספציפיים. המקרים הללו כוללים:
ועוד מספר אירועים מסוג זה...
כמובן ששעות העבודה היומיות תלויות גם במשך העבודה בשבוע. עובד אשר מתייצב לעבודה רק חמישה ימים בשבוע, יוכל לעבוד על פי חוק גם תשע שעות ואילו עובד של שישה ימים - שמונה שעות ביום בלבד. כך או כך, כמות השעות השבועי הקבוע בחוק הוא 45 שעות ולא יותר. מעבר לזה, מדובר בשעות נוספות.
שלל וויכוחים ניתכו לאורך השנים בין עובדים למעבידים, בנוגע להפסקה לה זכאי העובד במהלך יום עבודה. הגיע הזמן לעשות בזה סדר ובניגוד למה שרבים חושבים - זה הרבה פחות 'נדיב' ממה שנראה.
אם כן, עובד זכאי למנוחה בת 45 דקות לפחות (ולא יותר משלוש שעות בכל מקרה), ביום עבודה של מעל שש שעות רצופות - אך תקנה זו נוגעת לעבודת כפיים בלבד. בעבודות אחרות, ניתן להעסיק את העובד גם שמונה שעות ללא הפסקה (תשע שעות אם הוא עובד חמישה ימים בשבוע בלבד).
מה עוד? אם המעביד לא מחייב את העובד להישאר במקום העבודה במהלך ההפסקה, הוא גם אינו חייב לשלם לו על זמן זה. ההפסקה בערב חג צריכה להיות לפחות חצי שעה, על אותו עיקרון של שעות עבודה רצופות.
לקריאה נוספת: חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א - 1951, מאתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.