אסור להפלות בין עובדים על בסיס כמה וכמה פרמטרים: מעמד אישי (גרוש, אלמן, נשוי, רווק), נטייה מינית, הריון, הורות, טיפולי הפרייה, גיל, העדפת מפלגה, שירות מילואים, השקפת עולם, ארץ מוצא, דת, לאום וגזע. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה הוא אשר מבטיח הזדמנות העסקה שווה לכל אדם באשר הוא.
יוצאת מהגדרה זו ההבחנה המחייבת בגין מהות התפקיד או מהות המשרה. אך, על כל פנים מדובר על חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה האוסר על אפליה באשר לתנאי העבודה, תנאי הקידום, תנאי הקבלה לעבודה מלכתחילה וכן אוסר על אפליה באשר להכשרה המקצועית הניתנת ותנאי הפיטורין.
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה נחקק בשנת 1988 ומהווה סוג של הרחבה לחוק מצומצם יותר שנחקק לפניו: "חוק הזדמנות שווה בתעסוקה". גם הוא עצמו לא כלל את כל התחומים שצוינו בתחילת המאמר אך תיקונים שהגיעו אחריו שידרגו אותו.
חובת הפיצוי חלה על מעביד אשר פעל שלא כחוק. זאת מעבר לחוב פיצוי (ללא הוכחת נזק). גובה החוב נקבע על ידי בית המשפט. בכל מקרה מדובר על עבירה על החוק הנחשבת עבירה מתחום הפלילים. קיימים מקרים בהם מגישה קבוצת עובדים שחשה כי הופעלה נגדה אפליה מכל סוג שצוין - תובענה ייצוגית בגין עברה על חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
חשוב לציין כי בשנת 2008 הוקמה נציבות העוסקת בתחום שוויון ההזדמנויות בתחום העבודה. נציבות זו פועלת באופן עצמאי במשרד התמ"ת (תעשייה, מסחר, תעסוקה). היא לקחה על עצמה לאכוף את הוראות החוק בנוסף לשמירה על ביצוע של חוקים אחרים אשר קשורים בנושא.
פנייה אל נציבות השוויון תספק כמה מדורי התייחסות לנושא: מתן מידע ראשוני הכולל ייעוץ מתחום המשפט. לנציבות אתר בית הגדוש במידע בתחום. ניתן לפנות אל הנציבות דרך האתר, הפייסבוק והפורום. לאחר מסירת הפרטים תדאג הנציבות ליצור קשר ולספק ניתוח קצר של המקרה המדובר וייעוץ.
במקרים הנדרשים יערך בירור בסיסי ראשון עם המעסיק, עדיין ללא התחייבות לנקיטת עמדה או התערבות משפטית. לעתים בוחרת הנציבות לעמוד בבית המשפט ולייצג את הפונה. לבחירת התיקים לייצוג קיימות סיבות, אלה מפורטות באתר הבית של הנציבות. חשוב לציין כי באשר למגזר הציבורי מדובר על הליך אחר.
חשוב כי כל עובד במדינת ישראל יהיה מודע לנושא ולזכותו על פי חוק להיות שווה בין שווים במקום עבודתו. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה נעזר בשירות נציגות השוויון במידת הצורך. מומלץ לבקש את סיוע הנציבות בכל מקרה בו קיים חשש לאפליה.