הטרדה מינית בעבודה היא נושא רגיש, בעייתי וכואב מאוד. לצערנו, גם היום, כאשר המודעות למרחב הפרטי של כל אדם ולצנעת הפרט גבוהה מאוד, עדיין מתרחשים מקרים כאלו מידי יום ביומו. בהזדמנויות רבות, אירועים כאלו מתרחשים דווקא באחד המקומות שאמורים להיות הבטוחים ביותר מבחינת האדם הפרטי: מקום העבודה שלו.
סיפורים לא קלים ולא פשוטים בכלל שנעשו בעבר, כאשר המודעות לעניין הייתה נמוכה בהרבה, הם שהביאו את המחוקקים בכל רחבי העולם לחוקק חוקים ולתקן תקנות אשר מתייחסות לנושא ההטרדות המיניות בעבודה. כיום, פרטי החוק אף חייבים להיות תלויים וגלויים לעיני כל במקומות מרכזיים, כדי להעלות את המודעות ולמנוע מצב שבו אדם טוען ש'לא ידע' על ההנחיות הללו. אבל זה לא מספיק.
הטרדה מינית בכל מקום ובכל הזדמנות היא דבר נורא, שישאיר על הקורבן חותם עמוק ושלילי לאורך שנים - אולי למשך כל ימי חייו. בכל מקום יש להוקיע, לגנות ולהרחיק אנשים אשר הטרידו מינית אדם אחר. אם כך, מדוע החוק מתייחס להטרדות המיניות שמתבצעות במקום העבודה, בצורה נפרדת ומעניק לעניין זה חשיבות מיוחדת?
הסיבה לכך מסתכמת במילה אחת: כוח. הטרדות מיניות במקום העבודה יכולות להתרחש ומתרחשות לא אחת כאשר אדם מסוים מנצל את הכוח שיש בידיו. הוא יודע שהמוטרד (אגב, זו לא חייבת להיות רק אישה, למרות שזה המקרה הנפוץ. גם גברים מוטרדים מינית בעבודתם, על ידי גברים או נשים) נמצא בעמדה נחותה ממנו ומנצל זאת לטובתו.
מעבר לזה, מקום העבודה יוצר סיטואציות שבהן קשה להבדיל בין הטרדה מינית לבין סתם הערה מגעילה או מעליבה. וכאן למעשה מתחיל העניין להסתבך. מדוע? משום שההגדרה של הטרדה מינית בעבודה מתייחסת - ובצדק רב - להקשר שבו היא מתבצעת, לאדם אשר מבצע אותה ועוד.
רובינו נוטים לחשוב שהטרדה מינית היא רק מעשה: נגיעה במקום מוצנע, חיבוק שהוא מעבר לחיבוק ידידותי, נשיקה בכוח ועוד ועוד. אבל זה לא בהכרח המקרה היחיד בו תוגדר הטרדה מינית בעבודה. למעשה, לפעמים מספיקות מילים בלבד כדי שכך יהיה.
אם, נניח, אדם מסוים פונה לשותפתו לעבודה ומעיר על גדול החזה שלה, או מצהיר שהמראה שלה גורם לו לחשוב מחשבות 'מלוכלכות' - זו בהחלט יכולה להיות הטרדה מינית. למעשה, אפילו הערה על איך שהבגד 'יושב' על מישהו יכולה להיחשב כהטרדה. אבל איך אפשר להפריד בין מקרה אחד למשנהו?
הכל עניין של קונטקסט וסיטואציה. אם, לדוגמא, בין שני האנשים התפתחו קשרי ידידות עמוקים במסגרתם צד אחד מחמיא לשני כל העת על איך שהוא נראה ולהיפך - ככל הנראה מקרה כזה לא יוגדר כהטרדה מינית. מצד שני, אם ההערה נזרקה על ידי אדם מסוים שלא נמצא בקשר עם המוטרד או שלא נהג לעשות זאת עד כה, זו תהיה הטרדה מינית כמעט באופן מוחלט.
לא ניכנס כאן לעומק החוק, שמטרתו אחת: להגן על אנשים מפני הטרדות ולמנוע מצב כזה בהמשך. כן נאמר דבר אחד חשוב - על כל אדם שיודע על הטרדה מינית, חלה החובה לדווח על כך מייד. לכן, גם אם המוטרד או המוטרדת לא התלוננו על הטרדה מינית במקום העבודה - אך מישהו מהקולגות שלו יודע על כך, עליו לדווח על כך מייד לממונים או למשטרה. אסור להשאיר את העניין הזה בין כותלי הבניין, בשום מקרה.
לקריאה נוספת: